רובד החיידקים (פלאק) היינו הסיבה העיקרית לבעיות החניכיים והשיניים ולכן הסרתו היינה הכרחית וחיונית למניעתן. 

במידה והרובד לא מוסר הוא הופך לאבנית שאותה אי אפשר להוריד ע"י צחצוח.

הרובד מצטבר באופן קבוע – יומיומי על השיניים והחניכיים ללא קשר לאכילה ושתייה.

מחלת החניכיים מתחילה בדלקת מקומית (כתוצאה מאבנית), תפיחות של החניכיים, דימומים בזמן הצחצוח וברגישות.

בשלבים מתקדמים יותר מתחילה נסיגה של החניכיים, שלא תמיד נראית בעין ומתאפיינת ברגישות לקור וחום ולמגע המברשת או המכשיר בזמן הניקוי. 

מחלת החניכיים הינה הסיבה העיקרית לאובדן שיניים (פוגעת ב3 מתוך 4 מבוגרים). 

שמירה על היגיינה אוראלית טובה ותחזוקה יומיומית היא אחת מהפעולות העיקריות במניעת מחלות החניכים, ומאריכה את אורך החיים של השיניים בפה כמו כן גם של הכתרים והשתלים.

רוב האנשים אינם מסירים ביעילות ובעיקביות את כל רובד החיידקים, ולכן יש חשיבות בניקוי אבן וקבלת הדרכה אישית אצל השיננית, התאמת אביזרים והקניית הרגלים נכונים לשמירה יומיומית על בריאות הפה והשיניים. 

בטיפול שיגרתי מתבצעת גם בדיקה חיצונית של השיניים, חלל הפה והרקמות המאפשרת גילוי מוקדם של בעיות שיניים ונגעים בחלל הפה היכולים להציל חיים, והפנייה לרופא המטפל לאבחון .

יש להגיע לניקוי אבן כל חצי שנה או במצבים של מחלת חניכים מתקדמת כל 3-4 חודשים עפ"י המלצת השיננית / רופא השיניים.

לעיתים, לאחר ניקוי האבן נוצרת רגישות בחניכיים ובשיניים למגע ולטמפ' העלולה להרתיע את המטופל להשתמש במברשת ובאביזרים הנלווים, המצב תקין אך יש לבצע שטיפות עם מי מלח להרגעה, במקרים של דלקת חזקה יש להשתמש למספר ימים בתכשירים מיוחדים  המכילים חומר אנטי בקטריאלי (כלוראקסדין). להפחתת הרגישות ניתן להשתמש במשחות שיניים לרגישות לחידוש הגנה  ביולוגית.

במקרים בהם יש אבנית רבה,ונעשה ניקוי אבן עמוק, עלולים לאחר הטיפול  להרגיש ניידות של השיניים, כמו כן מרווחים בין השיניים ורגישות לקור. בנוסף עלולים "להתעורר" מצבים רדומים של עששת ונסיגה שלא טופלה אשר הייתה מכוסה באבנית ש"הגנה" עליו כמו כן מילאה את המרווחים בין השיניים וקיבעה אותן יחדיו. 

כמו כן תיתכן נפיחות עקב התעוררות מצב רדום של אבצס, במקרים אלו יש לידע את הרופא, להמשך טיפול.

כל עוד ישנה נוכחות של אבנית המצב בפה המצב לא יכול להשתפר אלא רק מחמיר וקיימת סכנה לאובדן שיניים.

הוראות לשמירה על היגיינה אוראלית:

צחצוח שיניים- פעמיים ביום  כ- 3 דקות לפחות .

חשוב להחליף מברשת כל 3 חודשים או במידה והסיבים מפוצלים או עקומים. לאחר 3 חודשים נפגמת יעילות המברשת בהסרת הרובד.

במקרים של מחלות חניכים מומלץ להשתמש במברשת חשמלית.

קיסם עץ דנטלי/חוט דנטלי – פעם ביום בערב לאחר הצחצוח.

מברשות בין שיניות- פרוקסברש- במקרים של כיסי חניכיים ונסיגה, נוצרים מרווחים בין השיניים מנקה יותר ביעילות מאשר הקיסם והחוט.

מנקה לשון- להסרת רובד החיידקים   המצטבר על גב הלשון , למניעת ריחות לא נעימים .